אחה״צ עמוס והילדים איתי כמובן. חוזרת ומבקשת מהם יפה (מתוך ההבנה שהם לא בתוך הראש שלי ולא באמת יודעים מה עובר עלי) את שיתוף הפעולה. עוזר ב 70-80%, לא רע...
 ואז ברגע אחד עוצרת. חשה את הצוואר והשכמות על סף התפסות, חשה את הנשימה שלא מצליחה להעמיק ולאפשר לי להיות מוזנת ממנה כמו שאני רוצה, מרגישה את סף הסבלנות שלי מגיע לקיצו, ואומרת לקטן: ״נורא כואב לי הצוואר והכתפיים וגם קשה לי לקחת אוויר כמו שצריך כי אני נורא לחוצה, נראה לי שחיבוק יוכל לעזור לי״. והמתוק אומר: ״אני אשמח לחיבוק!״ ונותן לי חיבוק ארררוווךךך עם נשיקה חמה על הלחי. וואו! מה שכמה שניות של חיבוק מהנשמה האהובה הזאת יכולות לעשות! פתאום יכולתי לנשום וכל הלחץ בכתפיים ירד. המערכת הסימפתטית שלי יכלה להוריד הילוך...
כמובן שעשיתי את אותו דבר אח״כ גם עם הגדולה. למה לא בעצם?! Win-win... 
 אחד...

רציתי לשתף במה שעבר עלי הבוקר - האפרוח שלי בן החמש לא ממש התעורר... ניסיתי וניסיתי והשעה רבע לשמונה הגיעה והוא עדיין ישן. ב 8:15 צריך להתחיל שיעור היוגה שאני מעבירה אצלי בבית והוא ישן! אז הרמתי אותו והחזקתי אותו ביד אחת ליד הכיור וביד השניה שטפתי לו פנים וציחצחתי לו שיניים, הנחתי אותו על המיטה והלבשתי אותו, בשלב הזה קלטתי שהוא כבר חצי ער אבל מוצא חן בעיניו הרעיון הזה ואז היינו צריכים לצאת לגן. והוא ישן (חצי עין...).

אז הרמתי אותו וצעדתי איתו כל הדרך לגן כשהוא תלוי עלי ומחבק אותי כל הדרך ואני חייבת להגיד שפשוט נהניתי כל כך! נהניתי מהדרך ונהניתי מהחיבוק ונהניתי להרגיש את הגוף שלי חזק, בלי כאבים, סוחב את 20 הקילוגרמים הנוספים עליו בלי למצמץ בכלל!

מדהים מה שהיוגה עושה - כמה כוח ועוצמה היא מכניסה לגוף! וגם לנפש!
 

יוגה. לפתוח את הלב

Please reload

מאמרים