החיים הם מה שקורה בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות

June 6, 2016

החיים הם מה שקורה בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות - זה מה שאמרתי לבן שלי לפני כמה ימים כשהחזרתי אותו מהגן.
נפלה לו שן והוא ידע שהוא הולך עם סבתא לקנות מתנה. בדרך דברנו והוא הבין שגם אחותו מצטרפת לחגיגה. זה לא היה בתוכנית שלו. בעיה. זה יכול להתפתח אפילו לבעיה מאדדדד גדולה... 
אז נתתי לו אמפתיה לכך שהיה לו סרט אחר בראש והוא לא היה מוכן לשינוי. כמה מתסכל. כמה אכזבה.
 ואז הסברתי את המשפט החזק: ׳החיים הם מה שקורה בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות׳. ככל שנזרום יותר עם מה שקורה, ככה יהיה לנו יותר קל וזורם בחיים, ככל שנתנגד למה שקורה, ככה יהיה יותר קשה בחיים. 
 כשסבתא הגיעה נדרשתי לעוד משפט אמפתיה אחד כשאמר גם לה שהוא לא תכנן על אחותו. ושם זה הסתיים. הם מאד נהנו יחד כמובן. 
 כמה פשוט זה יכול להיות לפעמים אם רק הצלחתי לעצור ולהבין לרגע. להכיל את התסכול. להכנס לרגע לראש הקטן והמתוק הזה שכולו מלא בכוונות טובות ולתת לו להרגיש שאני באמת מבינה אותו, רואה אותו, רואה את התסכול. מהמקום הזה אפשר כבר להסביר כל דבר, כי אם אני מספקת הבנה והכלה, נשאר לו הרבה מקום להבין ולהכיל בחזרה. 
 כמו הגוף - אם אזרום איתו, אבין אותו, ארגיש אותו, אכיל אותו, הוא יכיל אותי ויזרום איתי. אם אתנגד לו, אקשה עליו, אדרוש ממנו כשכואב, הוא יצעק. והצעקה שלו תכאב לי. תכאב בגוף. 
מוזמנים לתרגל זרימה נעימה...

 

 

Please reload