אני והלבד שלי...

April 4, 2018

לפעמים רגש הלבדות גואה 
והדמעות עולות
תמיד יש סיבה חיצונית
ואני כל כך לבד 
עצובה
ובודדה...
לאחרונה רגע עוצרת,
מביטה בי מבחוץ ותוהה:
איפה בכלל הלבד הזה?
אני הרי מוקפת בנשמות אוהבות סביבי..
איך הצלחתי למצוא את הלבד??
ומבינה שזה לא ממש משנה איך הצלחתי למצוא אותו, 
ושאין בו שום הגיון כרגע.
הרגש מתעקש להיות שם 
וזה מה שמשנה באמת.
שנות ילדות ארוכות ליווה אותי
ואין סיבה שפתאום יעלם. 
אז מקבלת אותו,
מסתכלת לו עמוק בעיניים
בעיני הדומעות.
מחבקת אותו באהבה.
מאשרת לו את קיומו.
עד שלאט לאט מתפוגג
ומשתחרר מעצמו. 

 

Please reload