הרטט הפנימי: שפת הריפוי של הגוף

בין אזעקה לאזעקה, בין דריכות לעייפות, בין פחד לתקווה – הגוף שלנו ממשיך לדבר.והוא מדבר בשפה

עתיקה, ראשונית. לפעמים בשקט, לפעמים בעוצמה. אחת השפות האלה היא הרטט.

הרטט הפנימי – אותו רעד עדין או עוצמתי שצץ כשאנחנו פוחדים, נרגשים, כועסים או מתרגשים – הוא לא תקלה. הוא לא תסמין שצריך להסתיר. הוא תנועה של אנרגיה. והוא כאן כדי לרפא.

תחשבו על זה: הביטוי "פיק ברכיים" לא בא משום מקום.

גם בעלי חיים, רגע אחרי שנחלצו מסכנה, מתנערים – כדי לשחרר את האנרגיה שהצטברה בגוף.גם אצלנו, הרעד הוא הדרך של הגוף להגיד: אני מרגיש. אני מעבד. אני משתחרר.

וילהלם רייך – רופא, פסיכואנליטיקאי ותלמיד של פרויד – חקר לעומק את הקשר בין הגוף לנפש, והיה מהראשונים לזהות את הרטט הפנימי כתנועה בסיסית של חיים.הוא גילה שאפילו ליצורים חד־תאיים, כמו אמבות, יש רטט – תנועה טבעית של כיווץ והרפיה. אותה תנועה בדיוק מתקיימת גם בלב שלנו, בנשימה שלנו, ובמערכת כולה.רייך האמין שכאשר הגוף "משוריין" – כלומר מחזיק טראומה או רגשות לא מעובדים – הרטט הזה נחסם. אבל כשמשחררים את החסימה, האנרגיה שבה לזרום, והרטט הפנימי מתעורר.זהו הרטט שמרפא. שמחזיר אותנו לחיות.

ברטט הזה טמון פוטנציאל אדיר לריפוי. הוא מופיע לעיתים קרובות בתהליכי שחרור טראומה. הוא יכול לעלות אחרי או עם בכי, בתרגול נשימה עמוק ובמפגש עמוק עם עונג – במיוחד סביב אורגזמה.זה קורה גם בריברסינג – תהליך עוצמתי שבו הנשימה פוגשת מקומות תקועים שהגוף נשא זמן רב מדי.

ואולי גם עכשיו, אם תעצרו לרגע ותשימו לב – תרגישו אותו. אולי בבטן, בלב, בצוואר או בידיים.תנו לו מקום. אל תנסו לשלוט בו או להסתיר אותו.זה הגוף שלכם, מדבר. מבקש לנוע. לרפא. להיות.

אני מזמינה אתכם לבוא אליי לקליניקה – להכיר את הרטט שלכם מקרוב.להרגיש אותו דרך ריברסינג, דרך מגע, תנועה, נשימה, ותרגולים יעודיים להעלאת הרטט.

לאחרונה אני מרגישה קצת כמו די.ג'יי של גוף – מנגנת על הגוף של אנשים, לוחצת כאן, מרטיטה שם… ופתאום זה קורה – הגוף מתחיל לרטוט, כמו שהוא יודע, כמו שהוא תמיד ידע.

אם הגוף שלך מבקש לנוע – אני כאן.

באהבה,