זה מה שעברתי השבוע. זה התחיל בתסכולים שיווקיים מהתקופה האחרונה שהגיעו לשיא. מקום של ״די! לא רוצה יותר!״. ועבר לסשן לידה מחדש בקורס מאסטרים ריברסינג של בית להיוולד מחדש המרכז הישראלי לנשימה מודעת, שהיה בתזמון מדויק להפליא. סשן שבו נשמתי כשאני עטופה בכריות ושמיכות ושלושה אנשים יקרים שמניחים עלי ידיים ומעבירים לי אנרגיות טובות של ריפוי לצלילי רחם (דופק ורעשי הבטן שהתינוק שומע). היה כל כך מרגש לחוות לידה מחדש כשאני עטופה באנשים הספציפיים האלו שבחרתי שיהיו לידי, Rita KasorlaMeital Goykhman וRaz Barkai, אנשים מלאי אהבה אלי ואני אליהם.
והיום, סשן אימוני/טיפולי עם עדריאל דוד ארליך, שבו צללנו 50 מ׳ מתחת לפני הים (ואני לא מגזימה בכלל) לילדה בת ה 2-3 שנים שבתוכי, שהתחילה לדבר לא כל כך מזמן והמשפחה שלה מתלהבת מזה ומקליטה אותה בטייפ. ואז כולנו שומעים. רק שאף אחד לא אמר לה שמקליטים. והיא דיברה בשיא ההתלהבות והאותנטיות בהקלטה. ואז היא גילתה שהקליטו אותה, פשוט מפני שהיא שמעה. ואף אחד לא בירר אם זה מתאים לה שיקליטו בדיוק עכשיו ומה היא מרגישה כשהיא שומעת את עצמה. וגם לא אם זה בסדר שכולם עכשיו צוחקים… בחוויה שלה לועגים לה. צוחקים עליה. והיא לא ידעה להבין את זה אז, אבל היא חוותה חיפצון - מישהו לקח את האותנטיות וההתלהבות שלה והכניס את זה לקופסה של טייפ. ועכשיו הוא יכול לעשות עם זה מה שהוא רוצה והוא יכול גם לשמוע את זה שוב ושוב ולצחוק עליה. והיא היתה חסרת אונים מול הדבר הזה, ואיבדה שם את זכות הבחירה על עצמה, על הקול שלה. היא הבינה שעדיף לכבות כי אחרת מישהו יכול לגנוב לה… ומאז היא משתדלת לא להתלהב יותר מדי משום דבר. והחיפצון הזה הוא גם חוויה שנחרטה וחוזרת על עצמה עם גברים ש״רק רוצים ממנה דבר אחד״, שהיא רק גוף ושדיים מבחינתם ותו לא. וזה מכווץ אותה בדיוק כמו שחיפצנו אותה אז…
ההבנה היא שאסור לה להתלהב משיווק כי אז ״יראו אותה״ ואולי ״יגנבו״ אותה ואולי יחפצנו אותה. אסור להתלהב בכלל ובטח לא ממשהו שמושך אליה תשומת לב.
ופתאום ההבנה הזאת וההכרה של ה״אני הגדולה״ הנוכחית, בכאב של הילדה, מתן הביטוי המילולי למה שהיה, ההתפעלות של האני הגדולה מהאותנטיות שיש לילדה הקטנה ומההתלהבות שלה, כל אלו שיחררו את הילדה מהאיסור שהיא לקחה על עצמה. פתאום התחושה היא שהיא הכי יפה ומדהימה כשהיא מתלהבת. פתאום בא לה להתלהב ולהראות.
וואו! איזה שיחרור! וכמה תובנות! לאט לאט עולה מצלילת העומק הזאת. מנסה לעכל את הכל. כותבת כדי לסדר את הבפנים…
ומשתפת כדי לתת מתנה - אפשר לשחרר כאבי ילדות שמשפיעים עלינו בלא מודע ומנהלים לנו את החיים. זה אפשרי. זה קורה. וזה מומלץ!!!
Comentarios