לפעמים גברים מתאהבים בי

לפעמים גברים מתאהבים בי.

לא כי אני “האחת שלהם”,

אלא כי בפעם הראשונה מזה הרבה זמן — מישהו רואה אותם באמת.

בקליניקה קורה משהו עדין.

כשיש מבט שמכיל, לב שפתוח, מגע של קבלה —

הגוף נרגע.

והלב… פשוט נפתח.

וכשהלב נפתח — הוא אוהב.

אבל שם גם נוצר הבלבול.

רבים נבהלים מהרגש הזה.

חושבים שאם יש אהבה, אז אולי צריך לעשות איתה משהו.

ואז נסוגים.

נעלמים.

חושבים שמשהו לא בסדר.

אבל האהבה הזו — לא “אליי”.

היא דרכי.

היא שלך.

היא עדות לזה שהחיים חוזרים לזרום בתוכך.

אהבה היא הכוח הכי חזק שיש.

היא זו שמרפאת, שממיסה שריון,

שמאפשרת לנפש סוף סוף לנשום.

כשאנחנו מרשים לה להיות, בלי להיבהל ממנה,

היא עושה בתוכנו עבודה עמוקה יותר מכל טכניקה או שיטה.

לא צריך להתרחק ממנה.

לא צריך להפסיק לבוא.

אפשר פשוט להישאר, לנשום, להרגיש.

כי ברגע שאתה מוכן לאהוב מבלי לברוח,

אתה בעצם מרפא את הלב שלך.

ואם אתה קורא את זה ומרגיש שזה נוגע בך –

זה בסדר. באמת.

אפשר לדבר על זה, להבין את זה,

ולהמשיך את הדרך יחד.