מה הקשר בין מערכות יחסים מיטיבות, תחושת אושר והבנת נפש האדם?


הקשר הוא חמלה! אם קמתי הבוקר עם רצון להעלם מהעולם ואני מציקה לעצמי ומנסה להסביר לי למה זה לא טוב ולא בסדר ואומרת לעצמי לצאת מזה כבר, לקחת את החיים בקלות וכו׳ - זו מערכת יחסים לא מיטיבה עם עצמי שלא מביאה לי אושר. ואם קמתי באותה תחושה ואני לוקחת רגע להבין את נפשי, שכואב לה עכשיו, שאבל ופרידה הם תהליכים שלוקחים זמן ושמותר לי להיות ככה היום כי זה מה שיש וזה חלק מהתהליך, אני במערכת יחסים מיטיבה עם עצמי כי אני בחמלה לעצמי. ומתוך זה מגיע איזשהו שקט פנימי בניגוד למלחמה שהיתה קודם. והשקט הזה הוא האושר בשבילי עכשיו. הפוסט הזה עלה מתוך שאלה שנשאלתי בקורס: מהי שאלת המחקר שלי בחיים? והתשובה: הבנת נפש האדם, שלי ושל הסובבים אותי, מולידה מערכות יחסים מיטיבות שמביאות המון אושר לחיים. וטיפוח היכולת להבין את נפש האדם היא בעצם טיפוח החמלה.

אז מי חוקר כמוני את האושר? את מערכות היחסים? את הנפש?