הבת שלי, למרות שנולדה לשני הורים עם ראש ריאלי, מסתבר שבכל זאת מתמטיקה זה לא הצד הכי חזק שלה... וגם המורות למתמטיקה בבי״ס - כנראה שללמד מתמטיקה זה לא הצד הכי חזק שלהן...
אז בהתחלה ניסיתי לעזור ואחרי שנה-שנתיים הבנתי שעדיף שאקח לה מורה פרטית, למען שימור היחסים הטובים בינינו. ושילמתי... ושילמתי...
האמת שהיתה לה מורה פרטית מקסימה, נירית ברגר, ואני לא מתלוננת בכלל, אבל השנה החלטתי להתחיל בלי, לבדוק אם הפעם אני בכל זאת אוכל לעזור לה קצת עם השיעורים ומקסימום, למורה תמיד אפשר להתקשר.
איכשהו, בניגוד לעבר, הפסקתי להתייחס לשיעורי הבית כמטלה מעיקה שצריך לעשות, אלא יותר כזמן איכות עם הילדה שלי. והפלא ופלא - הם הפכו להיות באמת זמן איכות עם הילדה שלי 😃
וגם זמן טוב להעצים אותה על מי שהיא ועל מה שהיא כן יודעת ומצליחה!
וזה כל כך הרבה סיפוק לעצמי, לראות את ההשפעה של כל תהליכי ההתפתחות שעברתי בעצמי, הרבה מהם עם אפרת גרוסמן המדהימה, על היכולת שלי לשבת עם הבת שלי בכיף על שיעורי הבית, לצחוק איתה, לראות אותה, להעצים אותה...