עמדתי על הגלשן וחתרתי.
היה לי קשה להתייצב.
איפשהו באמצע הים נשכבתי עליו.
לא היה לי כוח יותר.
אמרתי: נמאס לי כבר מהטלטלות האלו! נמאס לי להיות מטולטלת! די! אני רוצה שקט!
ואחרי כמה דקות של בהיה במים הצלולים, התיישבתי עליו בגב זקוף, לקחתי כמה נשימות עם מבט לים הקסום הזה. ו״התחברתי״.
התשובה לא אחרה לבוא: היציבות היא בתוכך. בפנים. רק את אחראית לה. צרי את היציבות מבפנים והיא תשתקף בחייך. אל תתני לים, לגלים, לרוח לקחת לך אותה. את חזקה, את גמישה, את יציבה, את מוכשרת. את יכולה! קומי תעמדי ותחתרי.
וזה מה שעשיתי - נעמדתי וחתרתי לחוף, אפילו די בקלות!
כמובן שהיוגה היא הבסיס שבזכותו יכולתי לעשות את זה. כוח, גמישות, איזון, יציבה נכונה וחיבור פנימה.
מוזמנים לבוא לתרגל איתי בגבעתיים