היינו בחוץ בשמש. היה ממש חם והתחלנו לפשוט שכבות. גל נשאר בלי חלק עליון. ואז נכנסנו הביתה, גל משחק במחשב, עדיין בלי חלק עליון. הבאתי את הבגדים כדי שילבש, והוא אמר: ״אבל אמא אני באמצע משחק!״. אז נעמדתי מאחוריו עם החולצה ביד מסתכלת במה הוא משחק, האם הוא באמת באמצע ולא ניתן לעזוב. ראיתי שכן, אם יעזוב יפסל. אז חיכיתי והסתכלתי במשחק. תוך דקה הוא שם לב אלי, סובב את הראש במהירות לבדוק למה אני עומדת מאחוריו, קלט את החולצה ביד שלי מוכנה ללבישה והתחיל להפסל במשחק עד שהסתיים. לא הבנתי מה קרה, אז שאלתי. והוא אמר שהוא נפסל בשבילי, כי ראה שאני מחכה לו להלביש אותו. ואני חושבת על זה ורואה איזה יופי - אני עצרתי כדי לראות אותו והוא עצר כדי לראות אותי! מהמם!!!
top of page
.png)
bottom of page