.png)
כשיש אצלי בבית טכנאי/ם, אני חווה אי שקט. קשה לי להתרכז. אני מסתובבת סביבו/ם. עושה דברים שצריך לעשות אם הם סביב המקום שבו הם עובדים. ואם זה ארוך אז לפעמים להיפך - מנסה למצוא לעצמי איזו פינה שהיא גם קצת מבודדת מהם וגם במרכז כדי שיוכלו לדבר איתי כשצריך. לא מסוגלת לשבת בשקט להתרכז במשהו עמוק, רק דברים שטחיים שלא שוקעים בהם.
היום ניסיתי להתבונן בזה - מה העניין? למה?
וכששואלים שאלות מקבלים תשובות: מישהו זר חדר למרחב הפרטי שלי. למרות שאני הזמנתי, הוא עדיין זר ואצלי בתוך הבית. הצורך בפרטיות נפגע. החופש לעשות בביתי מה שאני רוצה, איפה שאני רוצה, ללבוש מה שאני רוצה, לשבת איך שאני רוצה... נעלם בזמן הזה.
סוג של חשדנות מלווה אותי. מרגישה צורך להשגיח עליהם שלא יזוז שום דבר בבית ממקומו, אלא אם נדרש לתיקון. שלא יגנבו לי משהו, או יציצו במשהו שלא צריכים לראות. חוסר בביטחון. לא בקלות אני סומכת על טכנאים למיניהם - הצורך לסמוך על..
יש גם צורך להיות מארחת טובה, שלא אייבש אותם. להציע לשתות. אם נשארים הרבה זמן בבית אז אולי משהו לאכול/לנשנש. שלא אצא ״לא בסדר״ בסוף.
מעניין להתבונן בדפוסים האלו. נזכרת באמא שלי בסיטואציות האלו, בדיוק אותו דבר 😏