תודה!

אתמול בערב החלטתי ללכת לתרגל יוגה על חוף הים. מורה שאני לא מכירה ( Edith Corran Zadikov המקסימה!) פרסמה שיעור. הבן שלי רצה להצטרף. כשהגענו הוא ישב בנחת על החול כמה מטרים ממני, אכל את הלחמנייה שהכנו ביחד, התפלש בחול, חפר, קבר את הרגליים בחול וכיסה... היה פשוט עונג לראות אותו בכזה רוגע וכיף בכל פעם שסובבתי את הראש להסתכל. מהצד השני היתה מולי שקיעה מהממת ביופיה שהיה לי קשה לנתק ממנה את העיניים.

כשהסתיים השיעור רצנו שנינו למים לרחצה לילית. אח״כ חפרנו בבוץ שעל קו המים.

בסוף מצאנו תוש לשטוף את הגוף. נהנינו מהמקלחת הקרירה. החלפנו לבגדים יבשים. הכל בנחת ובכיף.

היה פשוט ערב קסום. ערב שגרם לי להזכר בשנים הראשונות עם הילד הזה. בקושי הגדול שחוויתי איתו. בחוסר האונים העצום שחוויתי מולו. ערב שהזכיר לי איזה מזל שיש לי ילד כזה, שהביא אותי להתחיל את הדרך ההתפתחותית שלי, שהחלה בלימוד תקשורת מקרבת ושינתה לי ולו את מערכת היחסים מקצה לקצה.

בדרך חזרה אמרתי שוב ושוב תודה! עם דמעות של אושר בעניים.. תודה שהילד הזה נשלח אלי. תודה שכ״כ כיף לבלות איתו. תודה על היופי הזה של הטבע. תודה שאני רואה את כל זה ואומרת תודה... באחת הפעמים אמרתי בקול רם כמה כיף לי איתו, שגם הוא ישמע...