התחלה של מסע: על מבטים, משיכה ומה שביניהם (פוסט 1 מתוך סדרה)

הייתה לי שיחה שלא עזבה אותי.

שיחה על מבטים – ועל מה קורה לנו כשאנחנו מסתכלים, וכשמסתכלים עלינו.

שנים הרגשתי מוחפצת כשגברים הסתכלו עליי ברחוב, בים, ביוגה. כאילו נלקחה ממני הזכות להיות סובייקט.

ופתאום, עלתה בי מחשבה אחרת:

גם אני מסתכלת לפעמים.

על גבר שאני נמשכת אליו.

אז מה זה אומר עליי?

האם גם אני מחפיצה?

האם מבט = החפצה?

האם מותר להסתכל בכלל? או שאסור?

המחשבות האלו פתחו אצלי שדה חדש. רגיש, לא בטוח, מלא סקרנות.

אז החלטתי להקדיש לזה סדרת פוסטים, לא כסמכות – אלא כתהייה. כשיתוף.

בפוסטים הקרובים אני רוצה להתבונן ביחד על:

איך זה מרגיש כשמסתכלים עלי?

איך זה מרגיש כשאני מסתכלת על אחר?

מה ההבדל בין מבט לבין החפצה?

מוזמנים להישאר איתי למסע הזה.

ואם זה כבר מעורר בכם משהו – כתבו לי. בתגובה או בפרטי. אני באמת סקרנית.