.png)
משמעות המילה יוגה היא חיבור. אבל חיבור למי? למה?
החיבור הוא קודם כל לעצמנו, לנשימה שלנו, לצרכים העמוקים שלנו, כי אם נהיה מחוברים לעצמנו נוכל גם להתחבר לכל מי ומה שסביבנו ולהיות בזרימה נעימה עם היקום.
מאחר ואנו מהווים השתקפות של מערכת העצבים שלנו, מצבה מכתיב לנו כיצד אנו חווים את עולמנו - האם אנחנו רואים יותר את הטוב או את הרע? האם את חצי הכוס המלאה או את החצי הריק? האם נדע למצוא גם בריק את המלא (הרי יש שם אוויר...)? תרגול היוגה מחזק ומעורר את מערכת העצבים כולה כך שאנו נהנים מאנרגיה טובה שתוביל אותנו לגוף בריא, להכרה חיובית וכתוצאה מכך למחשבות חיוביות שיובילו לפעולות מוצלחות יותר.
במסגרת מחקר בינלאומי גדול של אלפי אנשים מתרבויות, מקצועות וגילים שונים שכולם ידעו שהינם רגע לפני המוות, הם נשאלו מה היו רוצים לעשות ולא הספיקו? על מה הם מתחרטים?
למרבה ההפתעה, התשובות היו מאד דומות והתמקדו בתובנה אחת: הלוואי שהייתי אוהב יותר - את אישתי, את ילדיי, את עצמי, את אלוהים... ובמילים אחרות, הלוואי שהייתי חי יותר מתוך הלב ולא מתוך הראש. דברים שנראים חשובים בחיים (להיות מנכ״ל, לנצח בתחרות וכו׳) הינם לגמרי חסרי ערך כאשר החיים עומדים להסתיים. משמעות אמיתית יש רק לאהבה.
החיבור לעצמנו שמאפשר לנו להבין מה הם הדברים החשובים לנו באמת ומהי חשיבות האהבה, יכול להגיע באמצעות היוגה, באמצעות השקטת גלי התודעה, השקטת הקולות המבלבלים בראש והתחברות למהות האמיתית, למה שבפנים.
ואני? אני שנים תרגלתי יוגה, התחברתי לגוף, התחברתי לנשימה. עכשיו הגיע הזמן להתחבר גם ללב, לחיות מהלב. לאהוב. לאהוב את מי ומה שסביבי. לאהוב כל מתרגל שמגיע. לאהוב גם את הפחות נחמדים והיותר מוזרים, לאהוב ולהכיל אותם כי הם באים אלי כדי ללמוד ממני וגם כדי ללמד אותי. ללמד אותי את הכאב שלהם, את החוסר. ללמד אותי את הדרך שלהם להתמודד. ללמד אותי מה מעצבן אותי ולמה זה מעצבן אותי. איפה בי אני מוצאת את מה שמעצבן אותי. איזה חלק בי אני עוד לא הצלחתי לקבל באהבה? כי דווקא אלו שאיתם אני פחות מסתדרת, דווקא אלו שיותר מעצבנים אותי, דווקא אותם אנשים (אם אלו מתרגלים, או בכלל חברים, או משפחה...) מאפשרים לי את הצמיחה. אם אקבל אותם באהבה ואצליח לראות את המלא גם בחצי הכוס הריקה, משם תבוא הגדילה.
מאחלת לכל אחד שקרא עד כאן (וגם לאלו שלא) להיות מחובר תמיד ללב והמון המון אהבה...