.png)
היום היה אחד מהימים הקשים האלה בחודש... אבל הפעם היה ממש קשה! בקושי הצלחתי לתפקד כל היום ואז אחה״צ החלטתי בכל זאת ללכת לתרגול הקבוע שלי אצל יניב שיה המקסים והמאתגר, במחשבה שאני זקוקה לניקוי ראש מהבית ומהילדים שבחופש. החלטתי לתרגל אך ורק בקצב הנשימה שלי, לעשות רק מה שמתאים לי והכי חשוב - בכל פעם שארגיש שקשה לי - אפסיק מיד ואנוח. בתחילת השיעור תרגלתי את ברכות השמש, באמת רק בהתאם לקצב הנשימה שלי ואח״כ המשכתי עם כולם לשאר האסאנות (תנוחות) כשבכל פעם אני שואלת את עצמי: האם קשה לי עכשיו? כדי להגיע למסקנה ברורה אם קשה לי עכשיו, הייתי צריכה קודם כל להתמקד ב׳עכשיו׳, ואת זה עושים כשנושמים. אז נשמתי נשימה עמוקה ואפילו יותר מאחת וגיליתי שלא, לא קשה לי עכשיו. ככה המשיך לזרום לי השיעור מאסאנה לאסאנה עד שנגמר. היה פשוט תענוג! תרגלתי את כל השיעור באופן מלא כמעט ונהניתי מכל רגע. בדר״כ אני ממוקדת כל השיעור באיך לתקן את עצמי, איך לשפר את התנוחה, איך להמתח קצת יותר, איך לדייק קצת יותר... ובעצם, ככה בדיוק אני גם בחיים - מנסה כל הזמן לשפר, לדייק, להגיע...
ואולי צריך ללמוד גם לשחרר, לנשום, לזרום... לתת קצת יותר אמון בגוף, לתת קצת יותר אמון ביקום... ואיך את/ה בתרגול? ואיך את/ה בחיים? איזה שיעור כל אחד מאיתנו יכול לקבל מהתרגול שלו? בואו לבדוק, לתרגל וללמוד...
יוגה, לפתוח את הלב