top of page

סיפור השדיים שלי


כן כן, אני רוצה לשתף בסיפור השדיים שלי. ולמה? כי בסופש האחרון הייתי בכנס מארג ונכנסתי לסדנת עיסוי שדיים. סדנה קסומה עם שתי מנחות נפלאות ממש, שהזמינו בתחילת הסדנה לשתף בסיפורי השדיים שלנו. היו שם כמה סיפורים מרגשים. ואני.. מהרגע הראשון נתקעתי. פחד הקהל שלי צף, ההתרגשות עלתה ולא הצלחתי. עד שכבר החלטתי כן לשתף, המנחה החליטה לעבור הלאה שנספיק לתרגל והסתיימו השיתופים. הייתי בין לצעוק לה: רגע! חכי, גם אני רוצה לשתף! לבין לשחרר.. להבין שצריך לכבד זמן שעון ולוותר על השיתוף. ויתרתי.. נכנעתי לדפוסים.. של הפחד קהל.. של לא לשתף.. להיות שקטה.. שקופה.. במהלך התרגול עלו לי רטטים מטורפים בגוף והתרגול כלל תנועת עיסוי שתוך כדי התנועה אני אומרת מה אני רוצה לשחרר ממני ולהוציא החוצה ותנועה אחרת שבה אני אומרת מה אני מזמינה להכניס פנימה. אז הוצאתי את הפחד והבושה החוצה והכנסתי את האומץ להביא את עצמי בהכי אותנטי שלי לעולם, את האומץ לדבר, להגיד את עצמי, להשפיע, לתת את המתנה שאני לעולם, גם אם חלק לא יאהבו אותה או סתם ישתעממו.. והחלטתי שאם לא אמרתי בסדנה אני אכתוב את זה כאן. וכך עושה: סיפור השדיים שלי התחיל בסביבות גיל 11-12. הם התפחתו כבר בגיל מאד צעיר וכילדה צעירה היה לי מאד קשה עם זה חברתית. הסתכלו עליהם, רצו למשוך בחזיה, שהייתי בין הראשונות שהיתה לה. אפילו לעגו לשם המשפחה שלי אז, חזון, שהחזה נכנס בתוכו.. לא העזתי ללכת אף פעם בלי חזיה. היה לי קשה בספורט כי הם קפצו והכבידו עלי. שנאתי לרוץ! הייתי רצה בעיקר לאוטובוסים שלא לפספס, ואז, במיוחד, היו מסתכלים וזורקים הערות מחפיצות. בגדול מערכת היחסים שלי עם השדיים שלי לא היתה משהו… בהמשך החיים הם המשיכו למשוך תשומת לב גדולה מדי להרגשתי. עלו לי סכומי כסף לא מבוטלים לקניית חזיות איכותיות שיכולות להחזיק אותם. לא יכולתי ללבוש חזיות קלילות וסקסיות יותר (לטעמי אז..) כמו הבנות עם ה Cup B או C שתמיד קינאתי בהן. ואפילו היתה תקופה של כמה חודשים שסבלתי מגירוי בעור שמתחת לשדיים, כשעבדתי בהיי טק במשרה מלאה +++ בתקופה לחוצה מאד. שום משחה מבין אלו שנתנו לי שני רופאי העור שביקרתי אצלם (כל אחד בתורו) לא עזרה ואני עדיין לא העזתי להסתובב בלי חזיה, למרות שסבלתי ממנה נורא במצב שהייתי.. זה נגמר במיון, פעמיים, ואח״כ בחופשת מחלה בבית בשכיבה על הגב עם סטרואידים וקומפרסים באזור הדלוק שמתחת לשדיים. עד לאחרונה.. שאני מתחילה לעשות איתם שלום.. עושה איתם שלום בסדנאות יעודיות לשלום עם הגוף. ובעיקר עושה שלום דרך בת זוג מדהימה, שפשוט אוהבת את השדיים שלי כמו שהם.. משוחררים.. נופלים.. וחושבת שהם סקסיים ומדליקים ככה בדיוק כמו שהם! זה מטורף בעיני לפגוש את זה! ואפילו לא מגבר! אז אני מצליחה לשחרר חזיה מדי פעם.. בעיקר במרחבים מכילים מסוימים.. ללבוש לפעמים איזה גוזיה קלילה שפחות מחזיקה במרחבים קצת פחות מכילים.. ולומדת להסתכל במראה בעיניים קצת אחרות והרבה פחות שיפוטיות לשני האיברים המדליקים האלו שתלויים להם בנינוחות במרכז החזה שלי.

Comments


bottom of page