אני לוקחת את הקטן לחבר ובדרך אומרת: אני משתפת איתך פעולה כי כל כך רצית חבר, אז לוקחת אותך ומחזירה אותך. חשוב לי שתשתף איתי פעולה גם אתה וכשאני מגיעה לקחת אותך תבוא מיד בלי שאחכה לך. הוא עונה שישתדל ואני אומרת: אם אתה אומר שתשתדל סימן שאתה רוצה ואם אתה רוצה אתה תצליח. אני סומכת עליך. חשבתי להתקשר להכין אותו לפני שאני יוצאת לבוא לקחת אבל לא יצא לי. צלצלתי באינטרקום שיפתחו לי. אני עולה ופוגשת אותו נועל נעליים בדלת עם הפיצה ביד, כלומר באמצע האוכל. תוך דקה אנחנו בחוץ! אומרת לו באוטו: אני גאה בך! כל הכבוד! איזה כיף ששיתפת איתי פעולה! והוא אומר: לא חשבתי על זה בכלל... שאלתי אם לא נהנה וכבר רצה לבוא הביתה, והוא ענה: מה פתאום?! היה ממש כיף ורציתי להשאר עוד! כנראה ששיחת שיתוף הפעולה הוטמע כל כך טוב שלא היה צורך במאמץ נוסף אפילו מצידו!
top of page
bottom of page