top of page

אסימוני הצלחה ואומץ


היינו בגארדה-לנד. עלינו על מתקנים, לא על הכי מפחידים, על משהו הרפתקני באמצע.

במספר מתקנים, הבן שלי פחד בתור. חוסר הוודאות של מה שהולך להיות במתקן הטריף אותו. כבר אמר בעצמו: אני פוחד מהעתיד. ואני מזכירה לו להיות כאן ועכשיו. והיו תורים ארוכיםםם... לפחות 40 דק׳ בכל מתקן. מתוך הפחד הוא התחיל להשתעל. לא היה לו אוויר. באמצע התור ביקש לצאת מהתור ולא לעלות על המתקן. היה מייאש מבחינתי.. כבר הגענו עד כאן ולצאת?! אבל היה לי ברור - האוטונומיה שלו, הידיעה הברורה שהוא בשליטה ובבחירה על עצמו, זה הדבר החשוב ביותר, שיתן לו את הכי הרבה ביטחון בהמשך. גם אם הפעם לא יעלה על המתקן. שוב ושוב הזכרתי לעצמי וגם לו, כמה אני אוהבת אותו. גם כשהוא פוחד וכועס וגם אחרי שהוציא אותנו מהתור ולא רוצה לעלות למתקן. לפחות 3 פעמים ב-3 מתקנים שונים, יצאנו שנינו מהתור באמצע וישבנו כמה דקות בחוץ, עד שהוא לבד, בלי יותר מדי שיכנועים (למעט תזכורת שאני אוהבת אותו בכל מקרה והוא יכול לבחור בצעד של אומץ או בצעד של אהבה לעצמו), החליט לעלות והצטרפנו חזרה לתור. ברגע שהיינו על המתקן, הוא נהנה בטרוף ורצה שוב! ירדנו מהמתקנים מלאי אדרנלין ובהיי מטורף של הצלחה!

היו לנו בתורים שיחות על התרגשות ופחד. אני הסתכלתי על הרכבת שמעלינו ובדקתי מה אני מרגישה. לפעמים זו היתה התרגשות הרבה יותר מפחד ולפעמים הפוך. שיתפתי אותו בכנות. נתתי לגיטימציה לכל מה שעולה אצלי וכמובן גם אצלו, שירגיש שהוא בסדר, אנושי, כמוני...

כמה אסימוני הצלחה ואומץ שאספנו בגארדה-לנד! רק בשביל זה היה שווה לקנות כרטיסים ולעמוד בתורים.

לסיכום כל הכלים בהם השתמשתי:

* איפשרתי לו אוטונומיה ובחירה על עצמו, כדי לבנות לו ביטחון. זאת למרות שבמקרה זה, גם אני הייתי צריכה לצאת איתו כי לא רצה לצאת ולחכות לבד. חלק מבניית הביטחון זו הידיעה שאני מאחוריו תמיד. לפחות בשלב זה של חייו.

* נתתי אהבה ללא תנאי - גם ברגעים הלחוצים, גם בכעס. עצרתי, נשמתי, הסתכלתי עליו ונזכרתי כמה אני אוהבת אותו ושזה הכי חשוב תמיד.

* הייתי בנוכחות בגוף וברגש - בדקתי מה אני מרגישה עכשיו לפני מתקן.

* תמללתי את הרגשות שלי תוך התייחסות לשפה - התרגשות מול פחד.

* תקשרתי את מה שאני מרגישה בכנות ונתתי לכולנו לגיטימציה להרגיש הכל.

* הזכרתי לו להיות כאן ועכשיו. פחות בעתיד. להתבונן יותר בנשימה. שאלתי אותו שאלות כמו: האם הנשימה שלו קצרה או ארוכה, מהירה או איטית, מה יותר ארוך - השאיפה או הנשיפה...

————————

למפגשים אישיים איתי, ניתן לתאם בטלפון 052-7908882

bottom of page