מי אוהב תלתלים? או היופי בעיני המתבונן

June 28, 2018

 

 

יש לי שיער מתולתל-גלי-בלגן. מאז שאני זוכרת את עצמי אני לא ממש אוהבת אותו. אף פעם לא מסתדר לי.. בתור נערה, במשך שנים, הייתי עושה תמיד פן. בוקר בוקר - עם הפן. אחרי חפיפה - עם הפן. לא יוצאת מהבית בלי להחליק קודם עם פן. וכשהולכת לבריכה או ים או מקום לח - ממש בעיה - קושרת, שמה כובע...

תמיד שמתי גם קרם/שמן שלא יתנפח. לא זזה בלי זה. ואם קשרתי את השיער, הייתי חייבת קודם לסרק ולמתוח היטב, כדי שחס וחלילה לא יצאו כמה ׳שוונצים׳/׳אנטנות׳..

מהפן נגמלתי כבר לפני די הרבה שנים, אבל תמיד הייתי שמה קרם וקושרת את השיער מתוח היטב כשהוא רטוב כדי שיתייבש חלק ולא יתנפח. ואם לא יצאתי מהבית כשהוא קשור בקוקו, אין מצב שהייתי קושרת סתם ככה בחוץ בלי למתוח מול מראה עם המברשת.

רק לאחרונה הצלחתי לשחרר. ממש לשחרר! חופפת ויוצאת! בלי פן, בלי קרם, בלי לקשור. ככה טבעי. בדיוק בדיוק כמו שאני. ואם חם לי או מפריע, קושרת הכי רופף שלא ימתח השיער ויפגע. וטוב לי עם זה! נראה לי יפה! ממש! והתגובות גם הן יפות!

באמת אפשר ככה לאהוב אותי כמו שאני? באמת גם אני מצליחה?! וואו! איזה חופש! אין לתאר!

וההבנה הזאת שהיופי בעיני המתבונן בלבד! תמיד יהיו אלו שאוהבים ככה ואלו שאוהבים ככה, ואני יכולה להשאר פשוט מי שאני...

והכי חשוב, לאהוב את עצמי!

 

מחר שוב עולה המחיר אז הזדרזו להרשם.. פרטים בתגובה הראשונה. 

על האהבה הזאת ועוד, בסדנה הקרובה שמתחילה ממש בשבוע הבא.

Please reload